בקצרה: בדיקת CT במינון קרינה נמוך מאפשרת לגלות סרטן ריאה בשלב מוקדם אצל מעשנים ומעשנים לשעבר, כשעדיין אין תסמינים והסיכוי לריפוי גבוה בהרבה. מחקרים גדולים הראו שבדיקת סקר כזו מפחיתה את התמותה מסרטן ריאה. בישראל הבדיקה נכללת היום בסל הבריאות למי שעומד בקריטריונים.
למי הבדיקה מיועדת
לפי הקריטריונים של סל הבריאות (נכון ל-2026): גילאי 60 עד 74, עם היסטוריית עישון של 20 שנות-קופסה לפחות, שמעשנים היום או שהפסיקו לעשן ב-15 השנים האחרונות. הבדיקה מתבצעת אחת לשנתיים (ואחת לשנה כשיש ממצא שמצריך מעקב), בהפניה מרופא.
מה זה שנות-קופסה? מספר הקופסאות ביום כפול מספר שנות העישון. למשל, קופסה ביום במשך 20 שנה, או חצי קופסה ביום במשך 40 שנה.
ההנחיות האמריקאיות (USPSTF) רחבות יותר וממליצות על בדיקה שנתית מגיל 50 עד 80, עם אותו סף של 20 שנות-קופסה. גם מי שלא עומד בקריטריונים של הסל, למשל בגלל גיל או גורמי סיכון נוספים, יכול להתייעץ אם כדאי לבצע את הבדיקה.
איך הבדיקה מתבצעת
שוכבים על מיטת המכשיר, עוצרים את הנשימה לכמה שניות, וזהו. אין צורך בחומר ניגוד או בצום, והבדיקה עצמה נמשכת דקות ספורות. מינון הקרינה נמוך בהרבה מזה של CT רגיל.
מה עושים עם התוצאה
רוב הממצאים הם קשריות קטנות ושפירות. התוצאה מדורגת לפי שיטה מקובלת (Lung-RADS), שקובעת אם מספיק להמשיך בבדיקה שגרתית, לבצע מעקב קרוב או להשלים בירור. אנחנו עוזרים להבין את התוצאה ולהחליט על ההמשך. על קשריות בריאה
חלק מתוכנית רחבה יותר
בדיקת הסקר היא הזדמנות גם להפסיק לעשן ולבדוק את תפקודי הריאות. ליווי בגמילה מעישון
תוכנית תיג״ר
תוכנית תיג״ר (2021–2024) הייתה הפיילוט הלאומי של משרד הבריאות לגילוי מוקדם של סרטן ריאה ב-CT במינון נמוך, והיא הובילה להכללת הבדיקה בסל הבריאות. פרופ׳ אמיר און היה בין מובילי התוכנית.
שאלות נפוצות
האם הקרינה מסוכנת?
מינון הקרינה בבדיקה נמוך. אצל מי שנמצא בסיכון מוגבר לסרטן ריאה, התועלת של גילוי מוקדם גדולה בהרבה מהסיכון.
הפסקתי לעשן לפני 10 שנים. זה עדיין רלוונטי?
כן. מי שהפסיק לעשן ב-15 השנים האחרונות, ועומד בשאר הקריטריונים, זכאי לבדיקה.
מה אם מצאו קשרית?
ברוב המקרים היא שפירה. ההמלצה על המשך, מעקב או בירור, נקבעת לפי גודל הקשרית ומאפייניה.
להרחבה: פיילוט של משרד הבריאות: בדיקת ריאות חינם למעשנים (ynet, פרופ׳ אמיר און)