יתר לחץ דם ריאתי ותסחיף ריאתי

תסמינים

קוצר נשימה ועייפות במאמץ, סחרחורת או עילפון במאמץ, לחץ בחזה ובצקות ברגליים. התסמינים לא ספציפיים, ולכן המחלה מאובחנת לעיתים באיחור.

חמש הקבוצות

1. יתר לחץ דם ריאתי עורקי (PAH): מחלה של כלי הדם הקטנים בריאה עצמם. יכולה להיות תורשתית, על רקע תרופות, מחלות רקמת חיבור, מחלת כבד או מום לב מולד, ולעיתים ללא סיבה ידועה.
2. על רקע מחלת לב שמאלית: אי-ספיקת לב או מחלת מסתמים. זו הסיבה השכיחה ביותר.
3. על רקע מחלת ריאות או מחסור בחמצן: COPD, פיברוזיס ריאתי, דום נשימה בשינה ושהייה בגובה.
4. חסימה של עורקי הריאה: בעיקר CTEPH: קרישי דם ישנים שלא נספגו אחרי תסחיף ריאתי והפכו לרקמה צלקתית שחוסמת את העורקים.
5. סיבות אחרות או משולבות: מחלות דם, סרקואידוזיס, מחלות מטבוליות, מחלת כליות ועוד.

איך מאבחנים

האבחנה הסופית נקבעת בצנתור של צד ימין של הלב. לפני הצנתור עושים בירור, כדי להחליט אם הוא נדרש וכדי לכוון לסיבה:

• אקו לב, בדיקת הסינון המרכזית
• בדיקות דם
• תפקודי ריאות, ולפי הצורך CT של בית החזה
• מיפוי ריאות (V/Q), לשלילת CTEPH
• בדיקת שינה לפי הצורך, לזיהוי דום נשימה בשינה
• לעיתים בדיקת מאמץ לב-ריאה (CPET), שאנחנו מפענחים

במידת הצורך הבירור והטיפול נעשים בשיתוף פעולה עם קרדיולוג.

טיפול

הטיפול מושפע לגמרי מהסיבה. בקבוצות 2 ו-3 מטפלים בעיקר במחלת הלב או הריאה שביסוד, כולל חמצן או טיפול בדום נשימה בשינה כשצריך. ב-PAH יש תרופות ייעודיות שפועלות על כלי הדם בריאה, ולרוב משלבים כמה מהן יחד. ב-CTEPH, לצד טיפול קבוע נוגד קרישה, יש אפשרויות של ניתוח להסרת הקרישים (PEA), צנתור בלונים (BPA) ותרופות. לכן זיהוי מדויק של הקבוצה הוא הבסיס לכל החלטה.

אחרי תסחיף ריאתי

רוב המטופלים מחלימים לגמרי. מי שנשאר עם קוצר נשימה או ירידה בכושר המאמץ אחרי שלושה חודשים של טיפול נוגד קרישה צריך בירור ל-CTEPH, מצב שיש לו טיפולים יעילים, כולל ניתוח, צנתור בלונים ותרופות.

להאזנה

נושאים קשורים